יום קיץ אחד ישב לו ארנב ביער מחוץ למערה ותוך שהוא מקליד במרץ על מחשבו הנייד פגש אותו שועל
השועל: "מה אתה כותב?"
הארנב: "אני כותב את התזה שלי לדוקטורט" השועל: "ועל מה התזה שלך?" הארנב: "הו… התזה שלי היא… איך ארנבים טורפים שועלים" השועל: "זה מגוחך, כל שוטה יודע שארנבים לא טורפים שועלים" הארנב: "בטח שכן, אני גם יכול להוכיח את זה, בוא איתי ותראה"
נכנסו השניים למערה ומייד החלו נשמעים קולות מאבק וריסוק עצמות. לאחר מספר דקות יצא הארנב מהמערה, ניגב שאריות דם משפמו והתיישב להמשיך בכתיבתו.
לאחר מספר רגעים הופיע זאב וראה את הארנב עסוק מאוד בכתיבה נמרצת הזאב: "מה אתה כותב בכזו נמרצות ?" הארנב: "אני כותב את התזה שלי לדוקטורט, איך ארנבים טורפים זאבים" הזאב פרץ בצחוק הזאב: "אתה לא מצפה שאאמין לקשקוש הזה שלך… נכון?" הארנב: "אין בעיה, אבל אני יכול להוכיח את זה… אתה רוצה לראות איך…?"
נכנסו השניים למערה ומייד החלו נשמעים קולות מאבק וריסוק עצמות. לאחר מספר דקות יצא הארנב מהמערה, ניגב שאריות דם משפמו והתיישב להמשיך בכתיבתו.
בינתיים, במערה, בצד אחד נערמה ערימה של עצמות שועל, בצד האחר ערימה של עצמות של זאב, ובמרכז המערה ישב המנחה של הארנב: אריה ענק, שבע ומרוצה
מוסר השכל:לא משנה מה נושא התזה שלך, לא משנים הנתונים או השיטות, מה שחשוב באמת זה מי המנחה!
Comments